תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי וודאות
תחום תהליך קבלת החלטות, העוסק באופן בו אנשים שוקלים את החלופות ומקבלים את החלטותיהם, הינו תחום מחקר בפסיכולוגיה ותורת המשחקים אשר הפך לנושא בעל מודעות הולכת וגוברת בכל ארגון או חברה.
קבלת החלטה צריכה להיות לכאורה תהליך פשוט:
קצת עבודת רקע מקדימה באיסוף הנתונים אשר ישמשו כבסיס לגיבוש החלופות, השוואת האלטרנטיבות וכמובן הפעלת שיקול דעת בבחירת החלופה המועדפת.
אמנם לא כה פשוט הוא הדבר.
מחקרים שונים מעידים על תופעות שאינן תואמות את הציפיות לפי מודלים כלכליים מקובלים, ומראים כי קבלת החלטה בתנאי אי ודאות היא תהליך העתיד להיתקל בכשלים רבים שיביאו לבחירה לא רציונאלית וזאת הודות להטיות והיוריסטיקות (כללי אצבע) שרבים מאיתנו כלל לא מודעים לקיומן.
בסקירה להלן נתמקד בהטיות פסיכולוגיות אשר משפיעות על כל בחירה או החלטה שאנו מקבלים, ננסה להבין מהיכן הן נובעות וננסה להסביר כיצד הן באות לידי ביטוי בתהליך ניהול הסיכונים בחברה.
בניגוד למודלים קודמים אשר אפיינו את הדרך בה אנשים צריכים לקבל החלטות, מחקרם של דניאל כנהמן ועמוס טברסקי Kahneman&Tversky,1979)) הגדיר לראשונה את המושג "תורת הערך" והתייחס לאופן בו אנשים מקבלים בפועל את החלטותיהם.
החידושים העיקריים של התורה היו בתפיסה ובהבנה של הפרמטרים אשר משפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות.
• הבחנה בין רווחים להפסדים תוך התייחסות לנקודת ייחוס
רווח או הפסד הם אינם מושגים אובייקטיביים, אלא נגזרים ישירות מהציפייה של כל אדם לתוצאה.
נק' הייחוס שלנו היא זו שתקבע אם התוצאה תוכר כ"רווח" או "הפסד", כאשר הפונקציה היא תלולה יותר להפסדים. משמעות הדבר היא שהפסדים נתפסים ככואבים יותר מהשמחה הנגרמת מרווח כלשהו.
תורת הערך אינה מתיימרת לקבוע את נקודת הייחוס, אמנם מדגישה כי נקודות מוצא שונות ואופן ההצגה יאירו באופן שונה את ההחלטה שקיבלנו.
• מושג ההסתברות הסובייקטיבית
בעולם עם וודאות מלאה, כל אדם יודע מהי הסתברות של מצב להתרחש, אמנם בסביבה של אי וודאות, הראו כנהמן וטברסקי, כל אדם מעריך באופן שונה הסתברות של מצב כלשהו לקרות.
משמעות של סיכוי 0% או 100% היא ברורה לחלוטין, אך המחקר מראה כי ישנה הערכת יתר להסתברויות נמוכות והערכת חסר להסתברויות גבוהות.
מחשבה זריזה תביא כל אחד מאיתנו לשלל דוגמאות אשר יאששו את התיאוריה.
אדם המשתתף בהגרלה על סכום כסף גדול, יודע כי סיכוייו לזכייה הם אפסיים- אמנם עצם העובדה שהוא בוחר להשתתף בה מעיד על הערכת יתר של הסיכוי לזכייה.
המצב הוא הפוך לחלוטין כאשר אדם מחליט שלא לבטח את רכבו, שכן הוא נהג זהיר.
הוא מעריך כי הסיכוי של רכבו להיפגע הוא נמוך, למרות שיודע שאין הדבר תלוי רק בו.
מובן שכל בחירה והחלטה שאנו מקבלים, הינה פועל יוצא של תיאבון הסיכון שלנו, אמנם מחקרם של כנהמן וטברקסי הראה כי ישנם אפקטים והטיות אשר כל אדם מושפע מהם בתהליך קבלת ההחלטה:
1.Loss Aversion- הכאב מהפסד גדול מן ההנאה מרווח בגובה זהה. מרבית האנשים יבחרו בחלופה הבטוחה יותר, המוכרת, הידועה, וזו שכרוכה בסיכון קטן יותר- למרות שלא תמיד זאת החלופה הטובה ביותר.
2. Fear of Regret- הפחד מחרטה- ה"פחד" מלעשות טעות גדול מה"צער" הנובע מאי נקיטת פעולה. לכן לרוב מתעלמים מתנאים סביבתיים ומונעים מהפחד לא לבצע טעויות.
ההתמקדות בפחד והצורך בקבלת אישור מהסביבה להחלטה שנקבל מקשה על בחירה נכונה ורציונאלית, כזו שהיינו בוחרים אם היה ביכולתנו לנטרל השפעות פסיכולוגיות.
3. Myopic Loss Aversion- שנאת הפסד קצרת רואי- הנטייה לתת חשיבות גדולה מדי להשפעות טווח הקצר, למרות שההחלטה היא לטווח הארוך.
4. Regression to The Middle- רגרסיה אל הממוצע- הנטייה לחשוב כי ישנו חוק בו בטווח ארוך ישנה התכנסות לנקודת מוצא כלשהי, לממוצע.
איך זה קשור לניהול סיכונים..?!
סביבת השוק בה אנו חיים מאופיינת ברמת אי וודאות גבוהה מאוד.
לדוגמא: כאשר יצואן החשוף להיחלשות הדולר מבצע עסקת הגנה, הרצון והשאיפה היא עדיין להתחזקות המטבע, שכן עבור כל דולר שימיר יקבל יותר כסף במונחי שקלים.
אמנם במצב בו עסקת ההגנה נמצאת בהפסד, הנטייה תהיה לשים את הדגש על ההפסד מהכלי הפיננסי והתעלמות מהעובדה כי הוא מתקזז כלכלית מול נכס הבסיס (עקב הגידול במונחי הכנסות).
אין הדבר מפתיע, שכן אנו נוטים שלא להתעלם מעלויות שקועות (Sunk Costs), וקשה לנו לקבל החלטה ללא התייחסות אליה- הפרמיה ששולמה בגין העסקה תביא לעיתים לרצון להרוויח מהכלי הפיננסי.
החלטה נוספת אשר מושפעת מאפקטים פסיכולוגיים היא בדבר העיתוי הנכון לביצוע הפעולה. ברגע שהוחלט על ביצוע הגנות פיננסיות, אנו באופן טבעי נחשוב האם זהו העיתוי המתאים.
יצואן אשר פתח עסקאות הגנה בשערי שוק גבוהים יחסית, יהסס לבצע פעולות נוספות כאשר הסביבה פחות נוחה מבחינתו, כיוון שנקודת הייחוס תמיד תהיה העסקאות הטובות יותר.
הנטייה לתת חשיבות גדולה מדי לתנודתיות יומיומית, למרות שביצוע עסקאות הגנה היא ארוכת טווח מורגשת היטב, בייחוד לאור העובדה כי כל שינוי גלובאלי קטן יכול להיות מתורגם לשינוי גדול בשוק המט"ח המקומי ויביא אותנו לבחון את האפקטיביות של הביצוע באופן תדיר.
חשיבותו הגדולה של תהליך ניהול סיכונים מסודר ויעיל בא לידי ביטוי, בין היתר, ביכולת לנטרל השפעות פסיכולוגיות ולקבל החלטה מושכלת ללא מתן משקל רב מדי לתחושות בטן או תחזיות.
התנהלות המסחר בשנים האחרונות מעמידה בסימן שאלה את הנטייה "להתכנס לממוצע" ואת הטענה כי השוק הוא מחזורי.
ייתכן כי בטווח הארוך, נתונים מאקרו כלכליים הם אלה שישפיעו על שער המטבע של מדינה מסויימת, אמנם המסחר בשוק המקומי מושפע מפרמטרים כה רבים אשר קשה להעריך כיצד את השפעתם בפרקי זמן קצרים.
התנהלות לפי מדיניות מוגדרת מראש ככלי תומך החלטה תפשט את קבלת ההחלטות ותצמצם את תשומת הלב אותה אנו מקדישים להטיות פסיכולוגיות.
לאורך זמן, התנהלות המבוססת על מדיניות תוכיח עצמה כעדיפה על קבלת החלטות אקראיות ותשיג את המטרה- בניהול נכון של הסיכון, נטרול אי הוודאות ומזעור השפעת התנודתיות על פעילות בריאה של החברה.
אפסייד פיננסי הראל בע"מ
