כלכלת ארה"ב
1.ריבית ללא שינוי- הפד שמר על הריבית ללא שינוי, והמשיך בקו ששידר בתקופה האחרונה- המתנה בסבלנות לאיתותים נוספים מהשווקים ומהכלכלה הגלובלית, לפני החלטה על העלאות ריבית נוספות. הבנק ציין שבעקבות ההתפתחויות בכלכלה הגלובלית ובשווקים הפיננסיים ובהעדר לחצי אינפלציה, הוועדה תתאזר בסבלנות בקביעת תהליך העלאת הריבית בעתיד. השינוי בתהליך נובע מההאטה בכלכלה העולמית, פגיעה בתנאים הפיננסיים, חששות ממלחמת סחר והשבתת הממשל, שעשויים לפגוע בצמיחה. לפי טענות הפד, קצב הצמיחה הנוכחי בארה"ב יציב, לעומת הערכות קודמות לפיהן קצב הצמיחה הוגדר כחזק. בכדי להעלות ריבית הנגיד ירצה לראות צורך אמיתי בהעלאה שכזו, בעיקר מכיוון האינפלציה. הבנק ימשיך לצמצם את היקף המאזן אך היקף המאזן בסוף תהליך הצמצום יהיה גדול מבעבר ומועד הפסקת הצמצום והיעד לגודל המאזן יקבעו בישיבות הקרובות. הנאום האחרון מאשר את ההערכות כי הפד קרוב לסיום תהליך העלאת הריבית, בדומה לציפיות בשווקים, (ללא שינוי ב-2019 והעלאה אחת ב-2020). הבשורה הגדולה כאן היא יישור הקו בין ציפיות השוק לבנק המרכזי, לאחר ש"משבר דצמבר" הושפע בעיקר מדיסוננס בין הפד לשוק.
2.נתונים כלכליים- נתוני שוק העבודה ממשיכים להצביע על צמיחה בארה"ב. מספר המשרות החדשות בינואר עמד על 303 אלף והממוצע החודשי בשלושת החודשים האחרונים עומד על 241 אלף משרות ומאשר כי שוק העבודה האמריקאי עדיין עומד איתן. שיעור האבטלה עלה ל-3% (בעקבות השבתת הממשל), עליה זו הינה זמנית מכיוון שההשבתה הסתיימה. מדד מנהלי הרכש בייצור עלה ל-56.6 בינואר , נתון שמאושש שוב את עוצמת הכלכלה האמריקאי. מדד אמון הצרכנים ירד ל-120.2 נקודות בינואר, שפל של 21 חודשים, בעקבות השבתת הממשל והירידות בשווקים בסוף 2018 יחד עם זאת, ההשבתה הסתיימה והשווקים התאוששו ולכן סביר להניח שהפגיעה במדד אמון הצרכנים הינה זמנית כמו העלייה בשיעור האבטלה.
על פי הערכות כלכלנים אמריקאים, ההשבתה תוביל לפגיעה של %0.2 בצמיחה- נזק מינורי יחסית.
כלכלת ישראל
1. הנתונים בישראל לרבעון הרביעי והאחרון של 2018 היו מעורבים, אך התמונה הכללית מצביע על שיפור בהשוואה ל-2 הרבעונים הקודמים. השיפור המשמעותי הינו ביצוא הסחורות ,המשך חוזקה ביצוא השירותים, והכנסות המדינה ממיסים אשר הפתיעו לטובה וגרמו לגירעון הממשלתי להסתיים בהתאם ליעד. מדינת ישראל השלימה שנה תשיעית ברציפות של ירידה בשיעור האבטלה במשק, נתון שעומד היום על 4%.
מדד המחירים לדצמבר ירד ב- 0.3% ובכך האינפלציה בסוף 2018 הסתיימה ב-0.8%, מתחת לתחום היעד שנה החמישית ברציפות. הנגיד החדש של בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי והדגיש את הצורך "בזהירות ובהדרגתיות בנורמליזציה של המדיניות המוניטרית". שיעור האינפלציה הצפוי משוק ההון לשנה
הראשונה ירד לרמה של 1.1% בחודש ינואר, לעומת רמה של 1.2% בחודש דצמבר. ממוצע החזאים לשנה הקרובה עלה לרמה של 1.2% בחודש ינואר, לעומת רמה של 1.1% בחודש דצמבר. בטווחים הבינוניים
והארוכים, ציפיות האינפלציה משוק ההון לעוד שלוש שנים עלו לרמה של 1.6% ,לעומת רמה של 1.5% בדצמבר והציפיות לעוד חמש שנים נותרו ללא שינוי-1.5%.
2. שיפור בצריכה הפרטית ברבעון האחרון של 2018: הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב- 2.2% בשלושת החודשים האחרונים של 2018 ,לאחר עליה של %1.9 ברבעון 3 והפדיון ברשתות השיווק עלה ב-1.3% באותה תקופה.
3. השקל ממשיך להתחזק מול הדולר ומול סל המטבעות. ע"פ הערכות, ישנה פעילות גדולה מצד גופים פיננסים גדולים ועסקאות מקומיות בשקלים אשר גורמות להיצע מט"ח , דבר התורם לייסוף השקל. אחת הדוגמאות היא הכרזתה של אינטל על השקעה של כ-40 מיליארד ₪ בישראל.
4. חברת דירוג האשראי הבינלאומית S&P אשררה שבוע שעבר את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA מינוס, והותירה את תחזית הדירוג על יציבה. מדובר באשרור דירוג ראשון מאז העלאת הדירוג של המדינה בחודש אוגוסט האחרון. בחברת הדירוג צופים שהצמיחה בישראל תישאר חזקה
כלכלת אירופה
מדד מנהלי הרכש בייצור בגוש האירו ירד ל-50.5 נקודות בינואר, לעומת 51.4 בדצמבר, בעקבות ירידה בהזמנות החדשות והאטה בקצב גידול התפוקה. חשוב לציין, נתון מתחת ל-50 נקודות מצביע על מיתון בעוד נתון מעל 50 נקודות מצביע על צמיחה. מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ממשיך את מגמת הירידה שלו ומערער את הביטחון הכלכלי בגוש. כמו כן, האינפלציה השנתית בגוש ירדה בינואר לקצב שנתי של 1.4% ,בעקבות ירידת מחירי האנרגיה. האינפלציה נותרה רחוקה מיעד האינפלציה של הבנק המרכזי ולכן ההערכה היא שה-ECB אינו צפוי להעלות ריבית ב-2019.
