נגיד חדש בארה"ב
ג'רום פאואל הושבע ב 5- לפברואר לנגיד ה– 16 של הבנק
הפדרלי. הוא נכנס לתפקידו בתקופה מאוד נפיצה בכלכלה
האמריקאית לאחר תקופה רגועה מאז המשבר הגדול ב 2008
בכלל וב 3- שנים האחרונות בפרט.
פאואל הוא משפטן בהשכלתו שממלא תפקיד שבעשורים
האחרונים מילאו רק כלכלנים. הוא מתכנן להמשיך בנסיגה
המתונה והמפוקחת של התמריצים הכלכליים שננקטו אחרי
המשבר הכלכלי של 2008 , והשווקים מאמינים לו.
בנושא הרגולציה ,פאואל תומך בדרישות המחמירות על הבנקים בעקבות משבר 2008 , אבל גם רואה מקום
להקלה ומעדיף צעדים שיעודדו את המגזר לקחת אחריות על מעשיו היכן שאפשר.
– את ההחלטה הראשונה שלו לקח פאואל ב – 21/3 כאשר העלה את הריבית מ 1.25%- לטווח של 1.75%
1.5% .למרות שהוא נחשב ניצי יחסית, ותומך בהעלאות ריבית אגרסיביות, נראה כי הוא ממשיך את הקו אותו
הובילה קודמתו בתפקיד ג'נט ילן. בכוונתו להמשיך את מגמת העלאת הריבית, אך יבצע אותה באופן הדרגתי
ואיטי, כדי לשמור על יציבות השוקים הפיננסים.
במסיבת העיתונאים הראשונה שלו בתפקיד (מיד לאחר שהבנק המרכזי העלה את הריבית ל 1.5%- עד
1.75% ), אמר ג'רום פאואל כי חברי הוועדה מעוניינים לאזן בין שני הסיכונים. הראשון, שבבנק ירסנו מהר מדי
והדבר ימנע מהאינפלציה להגיע אל תוך היעד. השני, שקצב העלאות הריבית יהיה איטי מדי וכתוצאה מכך
הכלכלה תתחמם יתר על המידה ואף תאלץ את הוועדה להעלות את הריבית בקצב מהיר מהרצוי.
הפד העלה את הריבית חמש פעמים מאז דצמבר 2015 , (כולל העלאה של 0.25% בחודש שעבר).
הבנק המרכזי של ארה"ב צופה שלוש העלאות השנה, בעוד שאנליסטים רבים סבורים כי הפד יבצע ארבע. עם
זאת, פאוול לא העלה בנאומו האחרון ב- 6/4 רמזים בכיוון:
"חבריי בבנק ואני מאמינים שכל עוד הכלכלה ממשיכה באופן כללי בנתיבה הנוכחי, העלאות ריבית מדורגות
נוספות ישרתו את המטרה (אינפלציה של 2% ושוק עבודה חזק)"
פאוול הוסיף כי לאנשי הפד יש "ביטחון רב" שהאינפלציה תתקדם לכיוון היעד של 2% . עם זאת, נתונים
כלכליים שיתקבלו בעתיד עשויים לשנות את דעתו בנוגע למדיניות המוניטארית הרצויה: "אם התחזית
תשתנה, כך גם המדיניות".
סימנים למלחמת סחר בין ארה"ב לסין- קצת סדר בדברים
-8/3/18 הכל החל בתחילת מרץ. ביום זה, חתם דונלד טראמפ על צו להטלת מכסי יבוא על פלדה ואלומיניום
. הצו הטיל מכס בשיעור של 25% על פלדה מיובאת ו 10%- על אלומיניום, והוא יועד להיכנס לתוקף ב 23/3-
21/3/18 – הסינים מודיעים על כוונתם להטיל מכסים על יצוא חקלאי מארה"ב. יחד עם זאת, הסינים הודיעו
באותה נשימה כי הם שוקלים לתת הקלות מסוימות, כולל הקלת המגבלות על השקעות זרות בחברות סיניות.
באמצעות כך, קיוותה סין להימנע מהסלמת המתחים עם ממשל טראמפ, דבר שלא צלח.
22/3/18 – דונאלד טראמפ הודיע על הטלת מכסים בהיקף של 60 מיליארד דולר על סין. לטענת ארה"ב,
המוצרים עליהם יוטל המכס מיוצרים תוך גניבת קניין רוחני מחברות אמריקאיות. בנוסף, הורה טראמפ לשר
האוצר האמריקאי, להכין בתוך 60 יום הצעה להטלת הגבלות על השקעה בחברות סיניות, וזאת במטרה
לשמור על טכנולוגיות אמריקאיות שהממשל סבור כי יש להן חשיבות אסטרטגית. למרבה האירוניה וכצעד
שנראה קלאסי לנשיא האמריקאי, באותו יום אמר נציב הסחר האמריקאי כי האיחוד האירופי, אוסטרליה,
ארגנטינה, ברזיל ודרום קוריאה יקבלו פטור זמני ממכסי המגן על יבוא פלדה ואלומיניום.
-2/4/18 בצעד נגדי, הכריזו הסינים כי יטילו מכס בהיקף של 3 מיליארד דולר על יבוא מארה"ב. סין העלתה ב-
25% את המכס על מוצרי אלומיניום ובשר שיובאו מארה"ב וב 15%- על 120 מוצרים נוספים. הסינים
מבחינתם טענו כי סין אמרה בעבר כי היא לא מעוניינת במלחמת סחר, אך לא תשב בשקט אם כלכלתה עלולה
להיפגע. בנוסף, סין איימה שתטיל מכסים ותעצור רכישות של מוצרי חקלאות מסוימים ממדינות שהביאו
. לטראמפ את הניצחון בשנת 2016
-4/4/18 באופן מפתיע (או שלא..), יומיים לאחר הצעד הסיני, הכריזו הסינים על הסלמה נוספת- הטלת מכסי
מגן על רשימה של 106 מוצרים אמריקאים ביניהם מכוניות, כימיקלים, ויסקי ופולי סויה. מדובר במכסים בסך
25% והיקפם מוערך ב 50- מיליארד דולר. סין נחשבת ליבואנית הסויה הגדולה בעולם ולרוכשת הגדולה
ביותר מארה"ב עם היקף סחר של כ 14- מיליארד דולר בשנה שעברה. לטענתם הסינים, צעד קיצוני זה בא
כתגובה לניסיון טראמפ להטיל הגבלות על השקעה בחבות סיניות.
-6/4/18 טראמפ מנסה להוכיח לסינים שאיתו לא מתעסקים
ומורה לנציגי הסחר לבחון הטלת מכסים נוספים על מוצרים
סיניים בהיקף של כ 100- מיליארד דולר "לאור התגובה הלא
הוגנת של סין." נכון להיום, עדיין לא ידוע על אילו מוצרים
סיניים יוטל המכס. הרשימה תיקבע על ידי מומחי סחר
ויצוא.
הגירעון המסחרי (ההפרש בין מה שארה"ב מייצאת לסין, לבין מה שהיא מייבאת ממנה) של ארה"ב מול סין
עומד על כ 375- מיליארד דולר. גירעון מסחרי פוגע בתוצר האמריקאי וההכנסה הממוצעת, מעיב על התעסוקה
המקומית, ומעמיד את הממשל במקום שבו קופתו מידלדלת והכנסותיו נגרעות. עבור סין, עודף הסחר הזה
משמעו ההפך – קופת מזומנים תופחת, השפעה כלכלית גוברת ויותר תעסוקה מקומית.דוגמא מעניינת
מהמגזר העסקי בארה"ב היא חברת בואינג אשר הכריזה באחרונה כי סין תרכוש ממנה מטוסים בטריליון דולר
ב 20- השנים הקרובות. כעת, סין עשויה לבטל הזמנות, ולרכוש מטוסים מהיצרנית האירופית המתחרה
איירבוס.
אם נסכם – נשיא ארה"ב מתמודד עם בעיה חריפה ואמיתית מבחינת הכלכלה האמריקאית – הגרעון המסחרי
מול סין שמלווה גם בטענות על סחר לא הוגן, הפרת זכויות קניין רוחני ועוד. הקו שהוא נקט בו בחודש האחרון,
הינו קו לא מתפשר (עם צעדים ממשיים דוגמת המכסים על הפלדה והאלומיניום)
הקו הסיני, לעומת זאת, הוא קו פאסיבי ומאוד לא מתלהם, שהבהיר כי סין אינה מחפשת עימותים מיותרים
(אך תגיב במידה ויפגעו בה) והצעד שננקט על ידה הוא תגובה על צעד ראשוני אמריקאי שנתפס כפוגע
באינטרסים הסיניים.
בהחלט יכול להיות שמדובר בטקטיקה של שני הצדדים – הנשיא טראמפ נוקט בגישה ניצית ומתלהמת
שנועדה מצדה, לדחוף את הסינים לוויתורים, ואין כל ספק כי שני הצדדים והעולם כולו יפסידו ממלחמת סחר,
הרי שעקב המאזן החיובי ביותר של סין מול ארה"ב, היא צפויה להיות המפסידה העיקרית ממלחמת סחר בין
המדינות, על כן היא צריכה להיות זהירה הרבה יותר בכל הקשור להצהרות.
הדיווחים על מו"מ שמתנהל, והעובדה כי בעבר כבר נשמעו הצהרות לוחמניות מצד הנשיא האמריקאי שהיוו
טקטיקת מו"מ, כמו גם העובדה כי יש לא מעט גורמים, בארה"ב ומחוצה לה, שמתנגדים למלחמת סחר
שתפגע בכלכלה העולמית, משאירים מקום לאופטימיות כי בסופו של דבר הצדדים יגיעו במו"מ לפתרון שימנע
צעדים כלכליים חד צדדיים ומלחמת סחר.
ומה עם ישראל? כיצד תשפיע מלחמת סחר בין ארה"ב לסין על הכלכלה הישראלית?
ישראל, כמדינה קטנה וכמשק מוטה יצוא, יכולה, כמו רוב העולם, בעיקר להפסיד ממלחמת סחר שתעלה ככל
הנראה מכסים בכל העולם אשר יקשו על היצואן הישראלי. מצד שני, במידה ויוטלו הגבלות על השקעות סיניות
בטכנולוגיה האמריקאית, ובמידה והשלטון הסיני יבקש לצמצם את השקעותיו בארה"ב, הרי היעד השני אליו
מגיעים הסינים לחפש טכנולוגיה הינה ישראל.
דווקא בהקשר הזה, מלחמת סחר אפשרית בין סין לארה"ב עשויה להביא בחובה בשורות מעודדות להייטק
הישראלי, כשזרם ההשקעות הסיניות שראינו בשנים האחרונות בו עשוי להתעצם.
