השפעת משברים ביטחוניים על שער הדולר שקל, בדיקה היסטורית ומסקנות לניהול סיכוני מט"ח
בכל פעם שמתיחות ביטחונית עולה, חוזרת אותה תגובה, פאניקה, כותרות, והנחה ש"הדולר חייב לקפוץ". בפועל, לא פעם ההשפעה על השווקים נוטה להיות זמנית, ולעיתים כמעט לא קיימת. בדיוק בגלל זה בדקנו מדגמית את השפעת מבצעים צבאיים על שער החליפין דולר שקל, כדי להבין אם יש כאן דפוס שחוזר על עצמו, או בעיקר רעש.
המאמר רלוונטי ללקוחות פרטיים, עסקים וחברות שעובדים עם מט"ח, יבוא, יצוא וסחר חוץ, כולל מנהלי כספים ובעלי עסקים בישראל שרוצים החלטות מבוססות תהליך במקום תגובת יתר.

איך בדקנו את השפעת המבצעים על שער הדולר שקל
הבדיקה התבססה על מבצעים צבאיים מרכזיים משנות ה-90 ועד השנים האחרונות. לכל מבצע חישבנו את השינוי בשער היציג של הדולר, באמצעות השוואת השער ביום תחילת המבצע לעומת השער ביום סיום המבצע. המטרה הייתה לבודד ככל האפשר את אפקט האירוע הביטחוני, ולבדוק האם יש תנועה עקבית בשער הדולר שקל סביב מבצעים צבאיים.
תוצאות הבדיקה, האם מבצע צבאי מזיז את שער הדולר
התוצאה הכוללת היא שלמבצעים צבאיים אין השפעה מובהקת על שער הדולר שקל. בממוצע, השינוי שנמדד across המבצעים שנבדקו היה עלייה של 0.13% בלבד.
ברמת אירועים ספציפיים, נצפו גם חריגים. רק בשני מבצעים נרשמה תנועה של יותר מ-4%, במבצע חומת מגן 5.66% ובמבצע צוק איתן 4.17%. בנוסף היו שני מבצעים שבהם הדולר דווקא ירד בכ-4%: מבצע דרך נחושה -4.34% ומבצע גשמי קיץ -3.95%. במילים אחרות, כשיש תנועה חדה היא לא בהכרח "בכיוון הנכון", וסביר שחלק מהקפיצות נבעו גם מגורמים אחרים שאינם ביטחוניים.
משך המבצע ותנודתיות בשער החליפין
נראה שככל שמבצע נמשך זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי לתנודה משמעותית יותר בשער הדולר ביחס לרמתו בתחילת המבצע, אבל בלי מובהקות לכיוון מסוים. כלומר, התארכות אירוע יכולה להגביר תנודתיות, אבל לא מספקת תשובה האם הדולר יתחזק או ייחלש.
מה זה אומר בפועל למי שעובד עם מט"ח, יבוא, יצוא וסחר חוץ
המסקנה פרקטית, משבר ביטחוני בפני עצמו הוא לא "אות קנייה" לדולר, בדיוק כמו שהוא לא בהכרח סיבה למכור מניות מתוך לחץ. החלטות מט"ח שמבוססות על ודאות מדומה, הדולר בטוח עולה, נוטות להפוך להימור, לא לניהול.
מה באמת משפיע על דולר שקל יותר ממשבר ביטחוני
השפעה מהותית על שער הדולר מגיעה בדרך כלל מגורמים כלכליים מקומיים וגלובליים. בצד המקומי אפשר למנות זרימות הון שמקורן ביצוא גז ונפט, יצוא טכנולוגי, אקזיטים, ורכישות של איגרות חוב ממשלתיות על ידי זרים, כל אלה יכולים לתמוך בייסוף השקל מול הדולר.
בצד הגלובלי, כוחות כמו מדיניות ריבית, תמחור סיכונים, מגמות בשוקי המניות בעולם, ושינויים במעמד הדולר כמטבע רזרבה משפיעים לעיתים יותר מאירוע ביטחוני נקודתי. גם תנועות הון מהירות ושינויי ציפיות בשווקים יכולים להזיז את השער בצורה חדה, בלי קשר ישיר לאירוע המקומי.
המלצה, ניהול סיכונים ועסקאות גידור במקום הימורים על כיוון השער
במקום להמר על כיוון הדולר בזמן משבר, נכון יותר לעבוד עם מדיניות מסודרת ועקבית של ניהול סיכונים במט"ח בהתאם לחשיפה ולצרכים העסקיים. עבור עסקים וחברות הפועלים בסחר חוץ, יבוא, יצוא ותשלומים במטבע זר, עסקאות גידור יכולות לייצר יציבות תזרימית ולהפחית אי ודאות, גם בתקופות תנודתיות.
שיהיו ימים שקטים ובטוחים.







