השקל ממשיך להתחזק ונראה ששער הדולר מתקרב לשפל כל הזמנים של יולי 2008, שם נקבע שערו על 3.23 שקלים. האם המגמה תמשך ונראה ירידה של הדולר לשפל חדש של 3.2 שקלים?
נתונים כלכליים ארה"ב – מאז התחלתו של משבר הקורונה ה -FED חתך את הריבית בארה"ב מ-2.5% ב-2019 לטווח של 0.25%- 0%, והציפייה ששיעור זה יישאר לפחות שנתיים. בנוסף, כחלק מאסטרטגיה לשקם את הענפים שנפגעו ממגפת הקורונה הבנק המרכזי מזרים כסף לשוק ומגדיל את ההיצע הדולרי. ה – FED למעשה מנצל את חוזקו של הדולר בעולם כ"מטבע מבטחים" וכך יכול לקחת סיכון גדול יותר מבחינה גרעונית בכדי לאפשר התאוששות כלכלית מהירה יותר בארה"ב. סביבה זאת מעודדת השקעות ולקיחת סיכונים, ואפשר כבר לראות השתקמות בשווקים בארה״ב שנפגעו הכי קשה מהמגיפה.
חבילת הסיוע ה-3 נדחתה בהצבעה ביום שישי האחרון וצפויה לעבור הצבעה נוספת בשישי 18.12 לאחר שינויים שיוצעו. הציפייה היא שהחבילה תאושר לפני חג המולד בתאריך 15.12.
עלייה במדדי המניות בארה"ב – בחודש האחרון צפינו בשיאים של כל המדדים המובילים בארה"ב; כשה-S&P הגיע לרמה של כ- 3,700, הדאו ג'ונס ,30,300 והנאסד"ק 12,670. בשנה האחרונה המקדם בין מדד הדולר למדד השוק האמריקאי עומד על -0.8, משמע שכאשר השוק האמריקאי מתחזק הדולר נחלש. בארץ, כתגובה לעליות במדדי המניות הגופים המוסדיים בארץ (קרנות הפנסיה והגמל) פועלים לנטרל את החשיפה במט"ח שגדלה ע״י גידור או מכירה של מט"ח.באשר למגיפת הקורונה, ביום שישי האחרון ה-FDA אישר לשימוש את החיסון של חברת פייזר וביונדטק ובהמשך השבוע צפוי גם לאשר את השימוש בחיסון של חברת מודרנה.
השפעת הבחירות בארה"ב – השווקים בארה"ב ובעולם הגיבו בעליות שערים חדות לניצחונו של הנשיא הנכנס ביידן. ביידן נוקט גישה הפוכה מטראמפ בכל הנוגע להתמודדות עם נגיף הקורונה, ועל כן הציפייה היא שהמגפה תתמתן בארה"ב והכלכלה תתאושש מהר יותר. בנוסף, החששות ממלחמת הסחר בין ארה"ב לסין יורדות בעקבות הציפייה שביידן ייסוג ממדיניות הסחר התוקפנית של טראמפ כלפי סין. למרות אלה, עדיין קיים חשש שעד שיתפנה מהבית הלבן טראמפ יזום עוד הרבה מהלכים כלכליים, פוליטיים וביטחוניים על מנת להשאיר את חותמו, והדבר אינו תורם ליציבות הדולר בעולם.
עודף יצוא – ישראל היא מדינה מוטת יצוא וכן הכסף הזר שנכנס לשוק גדול בהרבה מהכסף היוצא ממנה. ההייטק הישראלי שנפגע במידה מינימאלית ממשיך לייצא את שירותיו לחו"ל ומציף את השוק בכסף זר. בד בבד ענף התעופה מייבא פחות דלק סילוני ותיירות החוץ מושבתת כמעט לחלוטין. ע״פ נתונים שמפרסם בנק ישראל עודף היצוא במחצית הראשונה של 2020 הסתכם בכ-8 מיליארד דולר והציפייה היא שבמחצית השנייה נראתה מגמה דומה.
אג״ח ממשלתי – באפריל 2020 נרשמו למסחר אגרות חוב של ממשלת ישראל במדד העולמי WGBI – WORLD GOVERNMENT BOND INDEX. השווי הכלל של האג״ח הרשום הוא כ- 70.2 מיליארד דולר, 0.3% משווי המדד. כניסת המשקיעים החדשים מחזקת את השקל וכן את מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם.
צריך לזכור שמלבד הגורמים שמשפיעים על השקל, הדולר עצמו נחלש בעולם וניתן לראות זאת בבירור במדד ה-DXY (מדד הדולר העולמי), שירד מתחיל השנה בכ-6%. אפשר לראות מדי פעם את התערבות בנק ישראל כאשר הוא מזרים ביקושים לשוק המט״ח. בשבוע האחרון היו דיווחים שהבנק המרכזי הזרים ביקושים של מאות מיליוני דולרים פעמיים בשבוע החולף ובלם במידה מה את הירידה. אך יש לזכור שהמניע הוא לאו דווקא בלימת התיסוף, אלא הגבלת תנודתיות יתר ויצירת זמן תגובה עבור היצואנים.